חבר : כניסה למערכת |הרשמה |שלח שאלה
לחפש
[תיקון ] כלכלת מרוקו
כלכלת מרוקו נחשבת לכלכלה ליברלית יחסית הנשלטת על פי חוק ההיצע והביקוש. מאז 1993, מרוקו הלכה בעקבות מדיניות הפרטה של ​​ענפים כלכליים מסוימים שהיו בעבר בידי הממשלה. מרוקו הפכה לשחקן מרכזי בענייני הכלכלה האפריקאית, והיא הכלכלה האפריקאית החמישית לפי תמ"ג (PPP). הפורום הכלכלי העולמי הציב את מרוקו בתור הכלכלה התחרותית הראשונה ביותר בצפון אפריקה, בדו"ח התחרותיות האפריקאי שלה 2014-2015.
ענף השירותים מהווה רק יותר ממחצית מהתמ"ג והתעשייה, המורכבים מכרייה, בנייה וייצור, הוא רבעון נוסף. המגזרים שרשמו את הצמיחה הגבוהה ביותר הם ענפי התיירות, הטלקום והטקסטיל. מרוקו, לעומת זאת, עדיין תלוי במידה רבה על החקלאות. המגזר מהווה רק 14% מהתמ"ג אך מעסיק 40-45% מהאוכלוסיה המרוקאית. עם אקלים צחיח למחצה, קשה להבטיח גשמים טובים התמ"ג של מרוקו משתנה בהתאם למזג האוויר. זהירות פיסקלית אפשרה איחוד, עם הגירעון התקציבי וגם החוב נופל כאחוז מהתמ"ג.
המערכת הכלכלית של המדינה מציגה מספר היבטים. הוא מאופיין בפתיחה גדולה כלפי העולם החיצון. צרפת נותרה שותפת הסחר העיקרית (הספק והלקוח) של מרוקו. צרפת היא גם הנושה העיקרי והמשקיע הזר במרוקו. בעולם הערבי, למרוקו יש את התמ"ג השני בגודלו בעולם, מאחורי מצרים, החל ב -2005.
מאז תחילת שנות ה -80, ממשלת מרוקו קיימה תוכנית כלכלית להאצת הצמיחה במשק הריאלי, בתמיכת קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי ומועדון הנושים של פאריס. המטבע של המדינה, דרהם, הוא כעת להמרה מלאה עבור עסקאות בחשבון השוטף; בוצעו רפורמות במגזר הפיננסי; ומפעלים ממשלתיים מופרטים.
המשאבים העיקריים של הכלכלה המרוקאית הם חקלאות, מינרלים פוספטים ותיירות. מכירות של דגים ופירות ים חשובים גם כן. התעשייה והכרייה תורמים כשליש מהתמ"ג השנתי. מרוקו היא המפיקה השלישית בגודלה בעולם של פוספטים (לאחר ארצות הברית וסין), ותנודות המחירים של פוספטים בשוק הבינלאומי משפיעות רבות על כלכלת מרוקו. תיירות והעברות עובדים יש תפקיד קריטי מאז העצמאות. ייצור הטקסטיל והלבשה הוא חלק ממגזר הייצור ההולך וגדל, המהווה כ -34% מסך היצוא ב -2002, המעסיק כ -40% מכוח העבודה התעשייתי. הממשלה רוצה להגדיל את יצוא הטקסטיל והלבשה מ -1.27 מיליארד דולר ב -2001 ל -3.22 מיליארד דולר ב -2010.
העלות הגבוהה של היבוא, בעיקר של יבוא נפט, היא בעיה רצינית. מרוקו סובלת הן מאבטלה מבנית והן מחוב חיצוני גדול.
[עולם ערבי][פוליטיקה של מרוקו][מָרוֹקוֹ][ליברליזם כלכלי][טורקיה][רוּסִיָה][גֶרמָנִיָה][חַשְׁמַל][נֵפט][אִיטַלִיָה][הוֹדוּ][בְּנִיָה][טֶקסטִיל][עוֹר][תַעֲשִׂיָה][מדד ג'יני][רשימת הארצות לפי תמ"ג: PPP][רשימת הארצות לפי תמ"ג: נומינלי][שווי כוח קנייה][תוצר לאומי גולמי][דירהם מרוקאית]
מגמה מקרו כלכלית.1
היסטוריה כלכלית (1960 עד לאחרונה).2
1960-1989.1.2
1990-2000.2.2
התפתחויות אחרונות.3
2008.1.3
2009.2.3
צמיחה כלכלית.4
חַקלָאוּת.5
ארץ.1.5
בַּצוֹרֶת.2.5
חֲשִׁישׁ.3.5
דיג.4.5
תַעֲשִׂיָה.6
ייצור.1.6
טקסטיל.2.6
כְּרִיָה.3.6
ענף הבנייה.4.6
שירותים.7
תיירות.1.7
טכנולוגית מידע.2.7
קמעונאות.3.7
מיקור חוץ.4.7
לְמַמֵן.5.7
ביטוח.6.7
מדיה ופרסום.7.7
תקשורת.8.7
מערכת טלפון.9.7
רָדִיוֹ.10.7
גישה לאינטרנט בפס רחב.11.7
שוקי המניות.12.7
מימון ממשלתי.8
מדיניות פיסקלית.1.8
ניהול חובות.2.8
מיסוי.3.8
סחר חוץ.9
חוסר איזון מסחרי.1.9
הסכמים בינלאומיים.2.9
הַשׁקָעָה.10
השקעת חוץ ישירה.1.10
השקעה לפי מדינה.2.10
השקעה לפי סקטור.3.10
מדע וטכנולוגיה.11
כלכלת דרום הדרום.12
פיתוח אזור הצפון.13
טנג'יר.1.13
תַשׁתִית.14
התפתחות.1.14
אי שוויון כלכלי.15
עבודה.16
אַבטָלָה.1.16
אֵנֶרְגִיָה.17
סביבה.18
[העלה יותר תוכן ]

Lxjkh 2018@ זכות יוצרים